from the book shelf

Books and writers

עתיד ההוצאה לאור לפי ניל גיימן

ניל גיימן בהרצאה של 30 דקות על עתיד הספרים- זהו תמליל חופשי בלבד.

לפני כ30 שנה, שמעתי הרצה למוסיקאים שבה אמרו שהקלטות ביתיות, יהרסו את תעשיית המוסיקה.
כי מוסיקה שנמכרה בתקליטי ווניל, כעת כל אחד יוכל להפיק.
כמובן שההקלטות הביתיות לא פגעו ולא הרסו את תעשיית המוסיקה.
אנשים יצרו מיקסים בעזרת הקסטות, יותר אנשים יכלו לשמוע מוסיקה. כמובן, גם הופעת הקומפקט דיסק, הרגה את המוסיקה. אנשים נאלצו לקנות שוב את אותה מוסיקה שכבר היתה להם.
ונעבור לנושא אחר: דיברתי עם דאגלאס אדאמס לפני מותו, והוא חזה דיבר ותיאר את הספרים האלקטרוניים הללו הרבה לפני שהיה אפילו את הרעיון לשם הזה.
היה ברור שזה יהיה קיים יום אחד. אני חשבתי, שזה יהיה הסוף של הספרים. דאגלאס אמר: הכרישים והדינוזאורים חיו בו זמנית, והכרישים עדיין קיימים, לא נכחדו. באותה מידה הספר הרגיל, יתקיים.
ספר דיגיטלי, אכן חיסל את האנציקלופדיות. אנשים עדיין מחזיקים אנציקלופדיות ישנות, כבדות מכובדות. במדריך הטרמפיסט, דאגלאס תיאר אנציקלופדיה דיגיטלית שמתעדכנת.
אבל ספרים, הם כמו כרישים, הם ישרדו.
נתנו לי קינדל, לפני שהופץ למכירה על מנת לנסות אותו. חשבתי שהוא נראה מכוער, ומטופש, אבל אחרי כמה ימים הבנתי שאני וביתי בדרך לבודפסט, ואין לה שום דבר לקרוא, ולא יהיה שם איפה לקנות לה ספרים , ומהרגע שהבנתי  בעודי יושב במטוס את זה ועד שהמטוס המריא טענתי לקינדל תריסר ספרים שיספיקו לה לשבועיים. היא לקחה את הקינדל, וקראה דרכו.
אני לא התחברתי אליו עד שהבנתי שאני יכול להגדיל את הכתב, בלחיצה. כעת, ספר כזה יכול לשנות את חווית הקריאה של כל אחד.
רק כשהייתי במנילה, לאחר שהקינדל יצא, ביקרתי בחנות ספרים, ובה אמרו שהספר המודפס אבוד, כי קונים שם רק לפי מחיר, ושם הבנתישהעתיד יהיה מוזר ומשונה יותר מכל דבר שאדמיין .
ב1997, הייתי בארוחת ערב  שבה היו כמה סופרי רבי מכר, אני הייתי האורח המשעשע. העורך המפורסם הסתכל על הספר שהוגש לחתימה שלו, ספר ספרייה לשעבר, וסירב לחתום עליו, כי לא ירוויח ממנו כלום. חשבתי לעצמי, אני אחתום על כל דבר. אם הם לא יכולים כעת להרשות לעצמם לקנות ספר משלהם, עדיין אחתום כי נהנו ממנו, ויספרו עליו לאחרים.
כששאלו אותי על הפסקת הפירטיות, והוא שאל מי מצא את הסופר האהוב עליו באמצעות חנויות ספרים? ומי מצא אותו כי מצא בסיפרייה,אהב את הכריכה או חבר הציע לו שיקרא כי אהב אותו? כמעט כולם אמרו שבדרך השניה.אנחנו מגלים אותם,ולכן החליט שלא יאבק בפירטיות הזו.
במוסיקה, ההקלטות הביתיות הפכו את הייחודי שלא ניתן להעתקה בכפתור, לדבר יקר. חולצות בקונצרט מסויים. בספרות, יש זכויות יוצרים. האתגר, הוא כעת לא איך לשמר אותם, אלא איך למצוא את הספרים או הדברים עם האיכויות הטובות, בעולם שבו כל אחד יכול לכתוב ולהדפיס כל דבר ?אנחנו מסתמכים על המלצות, מזל, על ביקורות.
יונקים משקיעים הרבה מאוד זמן בלימוד ובחינוך של הצאצאים שלהם. לעומתם, יש סביונים שפשוט מפזרים את הזרעים ברוח.
לעיתים, מספיק לזרוק רעיונות לרוח וזה יתפוש, ינחת בקרקע תחוחה שמוכנה לזריעה,  ולפעמים זה ילך לפח ושום דבר לא יקרה.
ניסיתי איזה בלקברי, וצייצתי בו כל מיני דברים סתמיים בטוויטר,רק כדי לנסות: למה ינואר מסוכן? מה הדבר הכי מוזר שעשיתם ביולי? את מי תרצו לפגוש שוב? כל הדברים הללו, עברו מאחד לאחד, והגיבו והגבתי לתגובותיהם… ובחרתי כמעט באקראי 12 ציוצים מתום האלפים, וכתבתי סיפורים קצרים מהם, ב3 ימים.
ואז ביקשתי שישלחו לי יצירות אמנות. ציורים,תמונות, סירטונים… עברתי על אלפים מהם, והרגשתי שזה בעצם מקרב בין אנשים בצורה שלא תיאמן.
הוא עובד כרגע על פרוייקט של שני ספרים, האחד עותק קשיח, והשני דיגיטלי, שיספרו סיפור על שני ערים שחיות במקביל באותו זמן ומרחב, ועד עתה לא הכירו אחת בקיומה של השנייה.
זה מסוג הדברים שלא חלמתי עליהם בכלל בהתחלה.לפני מספר שנים, ב1993, הכללים היו ברורים. היה הוצאות לאור, וסופרים ומולים, וקוראים. היום הקירות נמסים, אין את החלוקה המוגדרת הזו. הכל משתנה.
אנשים שואלים אותו מה הציפיות שלו לעתיד ההוצאה לאור בעתיד, והוא אומר שהצפוי הוא שישתנה, אבל למה? אני לא יודע.
האויב, לדעתו אינו אמזון או גוגל, אלא מי שמסרב להכיר בשינוי הזה שכבר מתרחש.
הפיתרון לטווח ארוך הוא לא לסגור את עצמו בני החידושים,אבל זה טוב כמו כל פיתרון אחר.
אני מתנגד לגישה שספר שמע צריך להיות מהוקצע יותר, או דיגיטלי עם איורים יפים יותר. זה טוב אם אוצים למכור חפץ יפה , אבל ספר צריך למכור בגלל התוכן שלו.
התוכן הוא החשוב, לא המראה שלו, של העטיפה.
אמצו את הישן, וגם את החדש. אנחנו בקידמה, אין כללים. אנחנו יכולים ליצור אותם.
המודל למחר, המודל שאני רואה בדמיוני, הוא לנסות הכל! לטעות, להפתיע את עצמנו, לנסות משהו אחר, להיכשל, לשנות ולהיכשל שוב. להצליח בדרכים שמעולם לא חשבנו לפני שנה, או לפני שבוע. הגיע הזמן שנתנהג במו חרציות: נפריח מליוני זרעים, כמעט כולם יכשלו,אבל לא משנה אם מאה או עשרה ינבטו, הם יצמיחו עולם חדש, ולדעתי זה הדבר החכם לעשותו.
תודה רבה, וערב טוב!

מודעות פרסומת

אודות optikay

האופטיקאי הזה לקח את שמו מהשיר "אופטיקאי מדופלם" של משינה . עם זאת, לשם הזה יש משמעות וחשיבות עבורי, מאחר שניחנתי בזווית ראייה חריגה ושונה על העולם. אותה זווית ראיה שונה , מאפשרת לראות מבעד לדברים השגרתיים ולראות את מה שברקע, ולפעמים דברים בעתיד. מקווה שתיהנו מאותה זווית ראיה שיש לי, ומהפוסטים עצמם שאני מעלה.

תגובה אחת על “עתיד ההוצאה לאור לפי ניל גיימן

  1. Luckyhunch
    23 באפריל 2013

    מרתק. קשה לא להסכים.

    אהבתי 🙂

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

מידע

ערך זה פורסם ב-22 באפריל 2013 מאת ב-חברה, חדשות ותויגה ב-, , .

קטגוריות

%d בלוגרים אהבו את זה: