from the book shelf

Books and writers

הספר הכי אובייקטיבי

כל מי שכותב, מתרגם או קורא ספר, מביא איתו איזשהו "מטען " אישי מסוים.
אולי זה נראה מוזר שמי שכותב ספר מביא איתו איזשהו מטען, הרי הסופר לא מביא איתו רק מטען, הוא מביא את כל הספר,אז על איזה מטען אני מדבר בכלל?!
הרי אילו הסופר לא היה כותב, הסיפור הזה הספר הזה, היצירה הזו לא הייתה קיימת. הסופר הביא אותה מאפס.

אתחיל דווקא עם המצב הלא שכיח, שבו הסופר מקבל פניה, טיוטא או עלילה, ומתבקש לעשות משהו עם הסיפור הזה.  בד"כ העבודה הזו שמורה לעורכים של הוצאות פרטיות, שפונים אליהן כדי להוציא ספרים במימון עצמי, אבל לאה גולדברג היתה עורכת של ספריית פועלים שהייתה שייכת לקיבוץ הארצי בזמן שבו ביקשו וקיבלו אישור מארי ודינה רון שציירו וכתבו את הטיוטא של איה פלוטו.לאה גולדברג השתמשה באיורים של ארי רון, ובעלילה שחיברה אישתו דינה, אבל חרזה את כל הטקסט.  בראשית הספר, ישנה הקדשה לאסנת, ביתם של ארי ודינה רון, שעבורם ארי צייר את האיורים, ועל בסיס האיורים הללו דינה חיברה את העלילה.

במקרה הזה, קל לראות  שלאה גולדברג הביאה את אוצר המילים או המשלב הגבוהה יחסית לספרי ילדים של היום, המשקל, והחריזה.

אבל גם כאשר הסופר ממציא את העלילה, בעצם הוא מחליט מה יכנס לספר הסופי, ומה ישאר בחוץ. אולי חלק מהדמויות שחשב עליהן בהתחלה לא יכנסו, אולי חלק מאירועים ימחקו, והוא זה שמחליט על הכל. אבל, הסופר מחליט על כל אלו, בין אם בתת מודע או במודע בהתאם לכמה דברים: מה הוא רוצה להשיג בספר? לעורר מודעות? סתם ספר להנאה? להעביר מסר מסוים?
גם בחירת המילים, שהרי ספר בנוי ממילים ויש הרבה מאוד מילים נרדפות, או מילים בעלות משמעויות קרובות, והמילים יכולות להצביע על אידאולוגיה מסוימת. למשל, האם להשתמש פליטים גורשו או ברחו, האם השטח נכבש ע"י המורדים או שוחרר על ידם, האם היה לינץ' ומשפט שדה או שזה מימוש הדמוקרטיה, ומימוש ערך השיוויון בפני החוק.

מעבר לבחירות הללו, שחלקן מודעות, יש גם בחירות שהן לא מודעות, והן נובעות מתרבות שממנה אנו באים. עבור סופר, זה קל יחסית, הוא כותב לפי מה שהוא מכיר,ולא מנסה לבדוק איך זה נתפש בעיני מישהו מתרבות אחרת. הדוגמה הכי בוטה לזה, לדעתי נעוצה דווקא מהאירוויזיון של שנת 1982, עם השיר הורה  .השיר הזה זכה לניקוד לא רע, אבל בנורווגיה  הוא לא קיבל אפילו נקודה. בדיעבד הסתבר שהורה זה זונה בנורווגית .

אנו כקוראים, בכלל לא מודעים לפערי התרבויות הללו,או למשמעויות הנוספות או המדויקות, לאותם נימים שהסופר הבחין בהם, בין אם זה ספר שנכתב בשפתנו או שלא, היות שאנו רואים את התוצר הסופי ולא את הגרסאות המוקדמות של הספר.
מי שכן מודעים להבדלים הללו בתפישות התרבותיות, ולמשמעויות היותר מדויקות, הם המתרגמים, שצריכים להביא את אותם מונחים מדויקים שהסופר התכוון אליהם בשפת המקור,ולהעביר אותם לנו כקוראים בצורה שתהיה נהירה או ברורה לנו,ועם זאת נאמנה לכוונת הסופר במקור. זה לדעתי הקושי הכי גדול עבור מתרגם, וסוד הקסם.
ישנם מעט מאוד מקרים שבהם אפשר לקרוא את הספר בשפת המקור, ואחר כך לקרוא את התרגום שלו לשפה אחרת,ולא להרגיש שמשהו התפספס, או שהתרגום פחות טוב מהמקור, במידה ואכן באים מאותה תרבות ועם שפה עשירה בשפת המקור.

לכן, הספרים שהם הכי נאמנים ומדויקים, וחפים מכל המשמעויות הללו, הם ספרי יצירה,ספרים שבהם מסבירים איך לבנות שולחן, כיסא, איך ליצור כד או כערת חרס, אבל העיצוב הסופי שמוצע, או הכלים שבהם נשתמש, תלויים מאוד בתרבות שממנה אנו באים. האם נעדיף מסור קשת למשל,או מסור ישר באילו צבעים נצבע בסוף? האם נשתמש במסמרים או ברגים?  לעומת זאת, בספרי אוריגמי אין שום בחירה של הכלים. הכלים, הם הידיים שלך, וניירות בצבעים לבחירתך.

זה נראה לי קצת מוזר, שהספרים שבהם מצליחים להביא בצורה הכי מדוייקת את הרעיונות , הם ספרים שאין בהם כמעט מילים, אלא רק הנחיות,ולעיתים פשוט סימונים בלי מילים מעבר למקרא שאומר: זה הסימן לקיפול, זה הסימון לגזירה.

אולי זה אומר, שעדיין לא הגענו למצב של כפר גלובלי ושטחיות בתרבות עקב העלמות של מנהגים וכלים מקומיים או מסורתיים, אבל מצד שני זה אומר גם שבמילים אי אפשר להעביר עדיין את המחשבות שלנו בצורה מדוייקת וטובה למישהו מתרבות אחרת או במקום אחר העולם. קשה לי לדעת האם זה כרגע יתרון או חיסרון…

מקווה שנהניתם מההגיגים שלי…

אתם מוזמנים ליצור לכם ספר גם כן…

Advertisements

אודות optikay

האופטיקאי הזה לקח את שמו מהשיר "אופטיקאי מדופלם" של משינה . עם זאת, לשם הזה יש משמעות וחשיבות עבורי, מאחר שניחנתי בזווית ראייה חריגה ושונה על העולם. אותה זווית ראיה שונה , מאפשרת לראות מבעד לדברים השגרתיים ולראות את מה שברקע, ולפעמים דברים בעתיד. מקווה שתיהנו מאותה זווית ראיה שיש לי, ומהפוסטים עצמם שאני מעלה.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

קטגוריות

%d בלוגרים אהבו את זה: